פדיון הבן: מתי ולמי

מתי

לפי השולחן ערוך, הבכור אינו ראוי לפדיון עד שיעברו עליו שלושים יום, ואחרי כן פודים אותו מיד, בלי להשהות. אם יום השלושים ואחד חל בשבת, אין פודים בשבת אלא ממתינים ליום ראשון.

על חול המועד יש מחלוקת: יש שכתבו שלא לעשות בו פדיון, ויש מתירים, והרמ״א מכריע כמתירים.

איך סופרים

הספירה לפי הימים העבריים, שמתחילים בערב. לפי החשבון המקובל, אם יום הלידה הוא יום 1, הפדיון ביום 31. כמו בברית, לידה אחרי השקיעה נספרת ליום העברי הבא. את התאריך המדויק כדאי לקבוע עם הרב או הכהן שעורך את הפדיון.

כלל אצבע: כדי למצוא את היום בלוח, מוסיפים 30 ימים ליום הלידה העברי במחשבון הוספת ימים.

• הוספת ימים לתאריך

למי יש פדיון הבן

• בן בכור לאמו: לפי השולחן ערוך, החובה תלויה באם ולא באב
• כהנים ולוויים פטורים. גם בן של בת כהן או בת לוי פטור, אפילו אם אביו ישראל
• תינוק שנולד בניתוח קיסרי פטור, וגם הבן שנולד אחריו בלידה רגילה

הסכום

לפי השולחן ערוך, פודים בחמישה סלעים של כסף מזוקק. כמה זה בגרמים ובכסף של היום, יש בזה שיטות שונות, ובדרך כלל הכהן או הרב שעורך את הפדיון יודע מה מקובל ומה צריך להביא. לא נכתוב כאן מספר, כדי לא להטעות.