מתי הברית: חישוב היום השמיני

החשבון הבסיסי

לפי השולחן ערוך, מלים ביום השמיני משעת הנץ החמה, וכל היום כשר למילה. מי שזריז מקדים, ולכן בריתות רבות נעשות בבוקר.

לידה אחרי השקיעה או בין השמשות

היום העברי מתחיל בערב. תינוק שנולד אחרי צאת הכוכבים ביום שני, נולד מבחינת הלוח העברי ביום שלישי, והברית ביום שלישי הבא.

בין השקיעה לצאת הכוכבים יש זמן של ספק (בין השמשות). לפי השולחן ערוך, מי שנולד בין השמשות מונים לו מהלילה, והברית ביום התשיעי, שהוא ספק שמיני. את השעה המדויקת של הלידה ואת זמני השקיעה במקום הלידה כדאי למסור למוהל או לרב, שיקבעו.

ברית בשבת או ביום טוב

לפי השולחן ערוך, מילה בזמנה, כלומר ביום השמיני, דוחה שבת ויום טוב. מילה שלא בזמנה, למשל ברית שנדחתה מסיבה רפואית, אינה דוחה שבת.

יש מקרים שבהם גם ברית ביום השמיני לא נעשית בשבת. השולחן ערוך מונה ביניהם תינוק שנולד בניתוח קיסרי (״יוצא דופן״), ותינוק שנולד בין השמשות של ערב שבת, כי אין דוחים שבת מספק. במקרים האלה הברית נדחית ליום ראשון.

כשהברית נדחית

כשרופא קובע שהתינוק צריך לחכות, למשל בגלל צהבת, הברית נדחית עד שיאשרו. זו ״מילה שלא בזמנה״, ולכן היא נעשית ביום חול ולא בשבת. את היום קובעים המוהל והרב יחד עם הרופא.